סמל העין הפך בשנים האחרונות לאחד האלמנטים הדומיננטיים בעולם התכשיטים. אפשר לראות אותו כמעט בכל מקום – על שרשראות‚ טבעות‚ צמידים ואפילו בעגילים. אבל מאחורי הטרנד הבינלאומי הזה מסתתר סיפור שורשי הרבה יותר – כזה שמתחבר למסורת‚ אמונה‚ והיסטוריה תרבותית עמוקה. במפתיע או שלא‚ חלק גדול מהאסתטיקה שמאפיינת את "טרנד העין" שואב השראה דווקא ממקורות מקומיים – מהמסורת הים-תיכונית‚ מהתרבות היהודית-מזרחית‚ ומהעיצוב הישראלי של פעם.
מקורו של סמל העין הוא באמונה עממית עתיקה‚ הקיימת כמעט בכל התרבויות של המזרח התיכון‚ צפון אפריקה‚ והבלקן. לפי האמונה‚ העין מגנה מפני עין הרע – קנאה או מבטים שליליים שיכולים להזיק. עם השנים‚ הסמל הזה קיבל צורות גרפיות שונות והשתלב לא רק בקמעות ובתשמישי קדושה אלא גם בעולם האופנה. כיום‚ העין הפכה לא רק לאלמנט הגנתי אלא גם לעיצוב נחשק‚ שמביא איתו מסר של חיבור למסורת ומודעות רוחנית. אחד הביטויים של שילוב כזה הוא תכשיטים שמביאים את המוטיב הזה בצורה אלגנטית‚ כמו שרשרת עין כסף – שמצליחה לשלב בין סמליות חזקה לבין קווים מודרניים.
לא רק העין מגלמת בתוכה משמעות – גם לצורות אחרות יש מסר. הטיפה‚ למשל‚ היא סמל לזרימה‚ לדמעות‚ לרוך. כאשר היא מופיעה כפריט תכשיטנות – כדוגמת עגילי טיפה – היא מצליחה להעביר משהו מהעולם הרגשי‚ מהנשמה. זו לא רק בחירה אסתטית‚ אלא גם מסר פנימי עמוק. הבחירה בטיפה כתכשיט שנמצא קרוב לפנים‚ מרמזת על אינטימיות‚ על חיבור רגשי‚ על עדינות – תכונות שמזוהות עם התרבות היהודית המסורתית שמהדהדת בעיצוב המקומי.
מי שמכירה את סמל העין לבטח מכירה גם את החמסה – כף היד הפתוחה שהייתה נפוצה מאוד בבתים יהודיים ממוצא מזרחי. רבים לא יודעים‚ אך בשילובים מסוימים – מופיעה העין בתוך החמסה‚ כסמל כפול של הגנה. בתכשיט כמו צמיד חמסה‚ מתבטאת האסתטיקה הזאת באופן עדין אך מובהק – חיבור בין שני סמלים עתיקים שמספרים סיפור של אמונה‚ מסורת והגנה רגשית. כשמשלבים אותם בעיצוב נקי ומודרני‚ הם מצליחים לדבר גם לשומרי מסורת וגם לחובבות אופנה עכשווית.
עוד סמל אהוב במיוחד הוא האות ח' – שמזוהה עם המילה "חיים" ועם ברכה. שילוב של סמל זה בתכשיטים נותן ממד נוסף לחיבור בין אופנה למסורת. צמיד חי הוא דוגמה נפלאה לכך – תכשיט שנראה שיקי לגמרי אך נושא עמו מסר חיובי וברכה. המראה של האות עצמה‚ במיוחד כשהיא משובצת בזהב או זרקונים‚ משתלב בהרמוניה עם טרנדים עולמיים אך שומר על השורש המקומי.
מעבר לסמלים דתיים‚ גם הטבע היה מאז ומתמיד מקור השראה לעיצוב המקומי. נוצות‚ עלים‚ פרחים – כל אלו הופיעו גם בתשמישי קדושה וגם בפריטים אמנותיים בישראל של פעם. כיום‚ טבעת נוצה יכולה לייצג לא רק את ההשראה מהעולם הטבעי‚ אלא גם את החיבור לתרבויות שמאמינות בקלילות‚ רוחניות ותנועה. הנוצה היא סמל לחופש – אך גם לחסד ורכות. כשהיא מופיעה על תכשיט‚ היא מהדהדת זיכרונות מסיפורי עם‚ מסורות שבטיות‚ ותפיסות עולם שמזכירות לנו מי אנחנו.
אולי זו התעוזה. אולי זה הרקע הרב-תרבותי. ואולי זו הדרך שבה המעצבים המקומיים יודעים לקחת סמלים כבדי משמעות ולעטוף אותם בעיצוב עדכני‚ שלא נראה כמו תכשיט "מסורתי" אבל מרגיש כזה. תכשיטים כמו אלו שמכילים עין‚ חמסה‚ חי או נוצה – מצליחים להחזיק את כל העולמות יחד: גם אמירה אישית‚ גם טרנד עולמי‚ וגם שורשיות עמוקה.
התחזיות האופנתיות מראות שסמל העין לא עומד להיעלם – להפך. המגמה היא לשלב אותו עם אבני חן צבעוניות‚ עם אלמנטים גאומטריים ועם חומרים חדשים – אבל השורש הרוחני שלו נשמר. יותר ויותר נשים מחפשות תכשיט שמביע משהו מעבר ליופי – מסר של הגנה‚ של חיבור פנימי‚ של זהות. זה בדיוק המקום שבו המסורת הישראלית והאופנה המודרנית נפגשות‚ ויוצרות משהו חדש ומרגש.
סמל העין‚ כמו גם החמסה‚ הטיפה‚ החי והנוצה – אינם רק טרנדים חולפים‚ אלא חלק מנרטיב תרבותי עמוק שממשיך לפעום בלב העיצוב הישראלי. חיבור נכון בין פריטים בעלי משמעות לבין עיצוב עדכני‚ יוצר תכשיטים שלא רק נראים נהדר – אלא גם מרגישים נכונים. זו בדיוק הסינרגיה שמחברת בין אמונה לאופנה‚ בין מסורת לזהות‚ ובין עבר להווה.
